קבלת ערעור על ועדה של המוסד לביטוח לאומי תוך קביעה כי נפל פגם משפטי בהתנהלותה של הועדה שלא מילאה את כל חלקי הפרוטוקול כראוי

ב"ל (באר-שבע) 1306/09
א' א' (קטין)
נ ג ד המוסד לביטוח לאומי

בית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע
[27.10.2009]

כב' הנשיא מיכאל שפיצר

בשם המערער – עו"ד נועם לאור
בשם המשיב – עו"ד לימור ליבדרו

פסק דין

1. בפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (ילד נכה) מיום 02/03/2008 אשר דחתה את ערר המערער.

2. במסגרת דיון שהתקיים בפני כב' הרשם איתי אדרת טענה ב"כ המשיב כי יש לדחות את הערעור על הסף מחמת התיישנות.

3. ב"כ המערער טען כי אין לדחות את הערעור על הסף מחמת התיישנות וזאת מאחר וטענת התיישנות הינה טענה מקדמית אשר יש לטעון אותה בהזדמנות הראשונה. במקרה דנן, התקיים דיון בבית הדין בתל-אביב ובמסגרת הדיון הועלו טענות לרבות טענות מקדמיות של העדר סמכות מקומית. מאחר והמשיב לא העלה את טענת ההתיישנות בהזדמנות הראשונה, אזי אין הוא רשאי לטעון להתיישנות במועד הדיון השני בתיק זה. בנוסף טען ב"כ המערער כי החלטת הוועדה לא התקבלה אצל המערער אלא בסמוך להגשת הערעור בבית הדין בתל-אביב בחודש אוקטובר 2008 וזאת רק לאחר שאם המערער פנתה מספר פעמים וביקשה לקבל את המסמכים.

4. לגופו של עניין, ב"כ המערער טען כי נפלו פגמים משפטיים בהחלטת הוועדה. בין הפגמים ציין כי פרוטוקול הוועדה לא מולא בחלקים רבים וכן אין התייחסות לפרק הטיפול הרפואי המיוחד. לטענתו המערער עונה על הקריטריונים של טיפולי פיזיוטרפיה יומיומית, מרפאת מומחים, החלפת תחבושות וחליפת לחץ, השגחה מתמדת.

5. ב"כ המערער הוסיף וטען כי הוועדה לא התייחסה לחוות הדעת שצורפו לערעור וכן אין התייחסות לנושא האורטופדי ולהגבלה בתנועות הרגליים. P

6. ב"כ המשיב טענה לגופו של עניין כי לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה. הוועדה רשמה את תלונות אימו של המערער, התייחסה למסמכים הרפואיים שעמדו בפניה לרבות מכתב מאת רופאת ילדים מיום 29/10/2006, מכתב מאת ד"ר שולמן מהמחלקה הפלסטית מיום 07/07/2006 וכן דו"ח רפואי מחודש 10/2006 ומחודש 11/2006. הוועדה בהחלטתה התייחסה למסמך המלצה בנוגע לשימוש בכפפות. בנוסף, הוועדה ערכה למערער בדיקת תפקודי יום יום והמערער נמצא עצמאי בכל הפעולות.

7. לטענת ב"כ המשיב לא נפל פגם משפטי באי התייחסות הוועדה לחוות הדעת המעניקות אחוזי נכות וזאת מאחר והן אינן רלוונטיות להחלטת הוועדה נשוא הערעור שדנה בעניין ילד נכה וזאת בשונה מוועדות שדנות בנכות כללית או בנכות מעבודה. דיון והכרעה

8. החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בשאלה משפטית בלבד, במסגרת סמכותו לדון "בשאלה משפטית" בוחן בית הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מההוראה המחייבת אותה [(עב"ל 10014/08 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע ל"ד 213 (1999)]

9. מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי בפני הוועדה עמד איבחון רפואי מאת ד"ר חבקין מיום 05/06/2007. הוועדה רשמה את תלונות אימו של המערער וציינה בממצאיה: "ד"ר סופיה רופאת הילדים במכתב 29/10/2006 מציינת שינוי פיגמינטציה בחלק הקדמי של השוקיים וצלקת קולאיד בירך שמ' ומזכירה שמדובר בכוויה, בשטח של 9 X 10. המחלקה הפלסטית ד"ר שולמן מציין במכתב מה-07/07/2006 כי הכוויות סגורות הריפוי תקין ומציע שימון מקומי. שאר פרטי העניין צויינו בעת אישפוזו שבה צוינה דרגה של 1 בפנים ודרגה 2 ברגליים וכפות הרגליים כ- 9-10 אחוז. הפרטים הרפואיים שהומצאו לרשותנו אינם מכילים פרטים מעבר למאי 2007. ובדו"ח רפואי אחרון (מ-10/2006) 11/2006 באותה עת הומלץ על שימוש בכפפות ג'וב 08/10/2006 הטיפול בעת הפעילות … היתה ברגיעת משככי כאבים וטיפול מקומי. בבדיקתו נער חביב משתף פעולה מפגין הליכה חופשית מדווח על עצמאות בפעילותו כולל השתתפות בפעילות בכיתה התואמים את בני גילו. על פני הפנים לא ניכרים סמני כוויה בולטים מעבר לשינוי קל בפיגמינטציה שאינו גורם לשבוש בחזות הכללית. הממצא היחיד המשמעותי בחלק קדמי של ירך ימין … טלאי שגודלו כ-10X10 ס"מ שאינו מגביל את תנועת הברך. הוועדה דוחה את הערר".

10. הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית ובדיקה לבחינת תפקודו בפעולות היומיום. אומנם הוועדה ציינה בהחלטתה כי המערער אינו זקוק לנוכחות קבועה של הזולת ואינו זקוק להשגחה מתמדת אך לא נימקה את קביעותיה אלו וזאת בשים לב לכך שקיים מסמך רפואי מאת ד"ר שולמן אשר ממליץ על הימנעות לחלוטין מחשיפה לשמש.

11. מקבל אני את טענות ב"כ המערער כי נפל פגם משפטי בכך שהוועדה לא מילאה את הפרוטוקול בפרק הנוגע לטיפול הרפואי המיוחד. לאור העובדה שאם המערער ציינה בפני הוועדה כי היא מחליפה תחבושות למערער וכי המערער נמצא בטיפול של פיזיותרפיה ובמעקב של רופא אורטופד, היה עליה להתייחס לכך בפרוטוקול בפרק המתייחס לטיפול רפואי מיוחד. P לפיכך, יש להחזיר את עניינו של המערער לוועדת הערר על מנת שתתייחס בפרק הנוגע לטיפול רפואי מיוחד וכן תפרט ותנמק החלטתה בנוגע לקריטריון הנוכחות הקבועה וההשגחה המתמדת וזאת בשים לב למסמך מאת ד"ר שולמן מיום 09/07/2006 אשר ממליץ על הימנעות לחלוטין מחשיפה לשמש. הוועדה תזמן את המערער ואימו ותאפשר להם להציג מסמכים רפואיים מאוחרים למועד מאי 2007 ובלבד שמועדם אינו מאוחר ליום 02/03/2008 מועד התכנסות הוועדה נשוא הערעור. הוועדה תנמק ותפרט החלטתה.

12. באשר ליתר תלונות המערער בנוגע לחוות הדעת ולנושא האורטופדי לא מצאתי כי נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה.

13. באשר לטענת ההתיישנות, יש לציין כי מעיון בפרוטוקול הדיון בבית הדין בתל-אביב ובמסמכים שהוגשו לא העלה המשיב טענה זו כטענה מקדמית. לגופו של עניין מצאתי כי אכן נפלה טעות משפטית בהתנהלותה של הוועדה המצדיקה את קבלת הערעור ולכן לא יהיה זה נכון להעמיד את המערער במצב שבו טעות של הוועדה תונצח רק בשל כך שהמערער לא הגיש את ערעורו במועד.

14. יחד עם זאת – בנסיבות אלו אין צו להוצאות.

15. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום ט' בחשון, תש"ע (27 באוקטובר 2009) בהעדר הצדדים.