בית המשפט
| בית דין א.לעבודה ת"א | בל 004706/05 |
|---|---|
| בפני: כבוד השופטת יהלום הדס | 27/02/2007 |
| בעניין: | כרמלה חנין | |
| ע"י עו"ד ————— | התובעת | |
| נגד | ||
| המוסד לביטוח לאומי | ||
| ע"י עו"ד ————— | הנתבע |
פסק דין
1. התובעת נפגעה בידה השמאלית במהלך יום טיול מטעם מקום העבודה. התובעת הגישה תביעה להכיר בפגיעה בידה, כתאונה בעבודה.
2. כך נאמר בתצהיר התובעת: "1. בכל הזמנים הרלבנטים לתביעה זו עבדתי כפקידה בבנק הפועלים – ישראכרט בע"מ.
2. ביום 9/7/03 אורגן ע"י המעביד יום גיבוש למחלקה בו עבדתי ונאמר לעובדים ולי כי המדובר בפעילות גיבוש שהיא הלכה למעשה "חובה" למרות ש"על הנייר" אין חובת השתתפות.
3. יום הגיבוש אורגן כטיול מפואר משעה 13:00 עד הלילה לטבריה והצפון לרבות ארוחות כאשר היתה השתתפות עצמית פעוטה של כל עובד בסך 60 ₪ או 70 ₪ בעלות היום שרובו ככולו מומן ע"י המעביד.
4. בני המשפחה לא הורשו להצטרף לפעילות.
5. לא הייתי מעוניינת להשתתף ביום הפעילות אולם לאור הלחץ שהופעל על העובדים מצד המעביד להשתתף בגיבוש נעתרתי לבסוף ויצאתי ליום הגיבוש כמו כמעט כל העובדים במחלקתה".
3. מסמך נ/1 הוא טופס ההודעה על הטיול. כך נאמר בהודעה:
"גם השנה אנו יוצאים לארוע מחלקתי, טיול לטבריה. הטיול יתקיים ביום ה' ….
לצורך התארגנות והזמנת מקומות, נבקשך להעביר אלינו בהקדם את השובר המצ"ב.
הענותכם החיובית להשתתפות ביום כייף זה, תתרום רבות לגיבוש המחלקתי.
תוספת סכום של עד 70 ₪ לכל עובד ….".
4. נ/2 הוא טופס מענה לשאלון שעליו חתומה התובעת (אף כי לטענתה כתב היד ע"ג הטופס אינו שלה).
בטופס נכתב כי יום הפעילות אורגן ע"י מנהל המחלקה, לצורכי גיבוש וכי המימון היה מקופת המחלקה ומהעובדים.
עוד נכתב כי לא שולם שכר עבור שעות הפעילות, כי לא היתה חובת השתתפות וכי מקום העבודה לא נסגר בעת הפעילות.
5. נ/3 הוא אישור המעסיק, בו צויין כי שולם שכר עבור השעות הרגילות, כי לא היתה חובת השתתפות וכי מקום העבודה לא נסגר בעת הפעילות.
6. נ/5 הוא הודעת התובעת לחוקר המל"ל.
בעדותה שם מסרה כי כל המחלקה יצאה לטיול, כי מנהל מח' הנפקות והמזכירה שלו ארגנו טיול מחלקתי לצורך גיבוש.
נרשם מפי התובעת (עמ' 2 ש' 19) כי לא הבנק מימן את הטיול אלא העובדים.
התובעת בעדותה (וגם בתצהירה) טענה כי לא כך אמרה לחוקר ואינה יודעת מדוע כך נרשם מפיה.
עוד העידה התובעת כי יום הטיול נחשב כיום חופש, וכי לא קיבלו שכר על יום זה אלא נחשב כחופש.
לדבריה, לא חוייבו לצאת לטיול ומי שלא יצא, נשאר לעבוד.
בעדותה טענה כי מי שלא יצא לטיול, המנהל הישיר קרא לו לשיחה.
7. בתום שמיעת הראיות והסיכומים, הגישה התובעת לתיק מסמך מאת חברת ישראכרט, בו נאמר:
"… הרינו להודיעך כי את מרבית הוצאות הטיול מימנה תשלובת ישראכרט".
8. ביום 9.8.06 ניתן פסק דין.
הנתבע עתר בבקשה לביטול פסק הדין ובהחלטה מיום 15.10.06 בוטל פסק הדין.
9. ב"כ הנתבע ביקשה לחקור את מוסרי המסמך מטעם המעביד.
בדיון שהתקיים ביום 18.2.07 העידה הגב' מאורה שלגי, אחת מהחתומות על המסמך.
מעדותה עולה, כי בשנת 2002 היה תהליך של צמצומים בבנק הפועלים, וחלק מעובדי הבנק הועברו לחברת ישראכרט, שהיא חברת בת בבעלות מלאה של בנק הפועלים, כאשר היה הסכם עם הבנק שחלק מהשכר ממומן על ידי הבנק וחלק על ידי ישראכרט.
לדבריה, התובעת היתה בין העובדים המועברים.
העדה לא יכלה היתה לאשר מה שיעור ההשתתפות של חברת ישראכרט בשכר העובדים, למעט העובדה שמימנו חלק גדול מהשכר.
באשר לטיול העידה כי מדובר בטיול גיבוש, העובדים הגיעו לעבודה ועבדו עד הצהריים, ומהצהריים יצאו לטיול כאשר שעות אלה נחשבו להם כשעות חופש.
לטענתה, לא היתה חובה לצאת לטיול אף שהרצון היה שכולם יצאו, וכי מי שלא יצא, נשאר לעבוד יום עבודה רגיל. לדבריה, חברת ישראכרט מחולקת למחלקות ואחת לשנה יש פעילות של כל מחלקה, כאשר התקציב לכך הוא של חברת ישראכרט.
כן העידה כי כל מי שעובד בישראכרט (ללא קשר מי משלם את שכרו), ראוי להשתתף בפעילות.
העדה הבהירה כי המימון של ישראכרט היה לטיול הספציפי, לא לקופת המחלקה. לדברי העדה, העובדים השתתפו אף הם במימון הטיול.
לפי עדותה מדובר בסכום פעוט ( 1,700 ש"ח על 60 עובדים) אולם העדה לא יכולה היתה לומר אם שולם סכום נוסף כלשהו מקופת המחלקה.
10. התובעת טענה כי ההשתתפות בטיול היתה חובה. עדותה זו אינה נתמכת בעדות הגב' שלגי.
התובעת טענה כי ההשתתפות היתה בסך 60 ₪ לעובד, מעבר לסכום ששולם מהקופה של העובדים. אף עדותה זו אינה עולה בקנה אחד עם עדות הגב' שלגי.
11. המסגרת הנורמטיבית: סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995קובע:
"תאונת עבודה היא תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו…"
על מנת שהמל"ל יכיר באירוע אשר התרחש שלא בשעות העבודה או תוך כדי ביצועה, כאירוע הבא בגדר המונח "תוך כדי עבודתו", יש צורך שפעולה הנעשית אותו זמן והמצב בו נתון העובד יהיו נלווים במידה סבירה לעבודה.
(ראה: דב"ע לב/0-166, עזריה נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ד 197; דב"ע מט/0-183 המוסד לביטוח לאומי נ' כנף, פד"ע כא' 464)
לצורך הקביעה כי מדובר בפעולה נלווית לעבודה יש לבחון את זיקת האירוע לעבודה ומידת העניין אשר מגלה בו המעסיק.
אם מדובר בהשתלמויות או פעולות ספורט או נופש, יש לבחון את הזיקה למעסיק על פי מבחן הסבירות ומכלול הנסיבות.
(ראה: עב"ל 91/99 אלברט אילוז נ' המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי, כרך לג (40) 31)
הפסיקה הכירה בפגיעה אשר אירעה במסגרת פעילות חברתית במקום העבודה אשר מטרתה היא גיבוש העובדים, כתאונת עבודה ולעניינינו
כפעולה נלווית לעבודה, זאת בהתאם למידת הזיקה בין אותה פעולה לעבודה.
כך, הכיר בית הדין בפעילות חברתית אליה חויבו לצאת העובדים אשר מומנה ע"י המעביד כפעולה נלווית לצורך הכרה באירוע תאונתי אשר התרחש במסגרת אותה פעילות כתאונת עבודה.
(ראה: דב"ע נה/ 0-137, יעקב יוסף נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כח 596)
לעומת זאת, נפסק כי לא די באינטרס עקיף שיש למעביד באירוע אלא:
"האינטרס הישיר של המעביד צריך למצוא ביטויו בפועלו ותרומתו של לאותו אירוע למען האינטרס שיש לו בו"
(ראה: עב"ל 1448/04, בני חיון נ' המוסד לביטוח לאומי, טרם פורסם; עב"ל 648/05 המוסד לביטוח לאומי נ' דורית בן גיגי, טרם פורסם)
עוד נפסק כי הסממן העיקרי והמרכזי לצורך הכרה באירוע כפעולה נלווית הוא מידת הזיקה של המעביד לאירוע. כך נפסק בפסק דין אילוז :
"לא כל אירוע שעיקרו תכליתו בפעילויות גיבוש ונופש יוכר כ'פעולה נלווית' לעבודה, אלא צריך שתשמר הזיקה שבין האירוע למפעל. סממן עיקרי ומרכזי, הגם שלא אחד ויחיד, לזיקה האמורה יהיה העניין שיש למעביד בקיומו של האירוע כאירוע נופש
ובתרומתו של אירוע הנופש ככזה לחיי העבודה במפעל. לשם כך תידרש, בין היתר, הוכחת מעורבותו של המעביד בייזומו של האירוע ובאחריות לו. ביטוי לכך עשויים אנו למצוא דרך המימון של האירוע, בארגון וכיוצא באלה סממנים המעידים על החשיבות שהמעביד
מייחס לאירוע ועל הקשר שלו לחיי העבודה במפעל. בהקשר זה לא מן הנמנע כי יעבור קו חוצץ בין אירוע אותו יוזם ומארגן המעביד ושאר לו הוא אחראי, לבין אירוע שהיוזם אותו והנושא בעול הוא ועד העובדים, בין בעצמו ובין בשיתוף עם העובדים, או עם המעביד. בכל מקרה תוכרע הכף, בסופו של דבר בשים לב לנסיבותיו של המקרה, וכאמור למשקלם המצטבר של הסממנים המעידים על
האינטרס של המעביד, על רקע הזיקה למפעל ולחיי העבודה בו." (ההדגשה לא במקור)
כמו כן, עמד בית הדין הארצי על "שינויי העיתים" וההכרה כי בעקבות שינויים אלו מקום העבודה תופס מקום מרכזי יותר בחיי העובדים, ולא אך כמקור פרנסה אלא מקום בו מפיק העובד הנאה וסיפוק תוך הפגנת מיומנותו. כך, החלו מעסיקים לארגן עבור
עובדיהם פעילויות חברתיות כגון ימי ספורט וימי גיבוש וכן פעילויות העשרה, השתלמויות המעורבות אף הן בפעילויות נופש. (ראה: עב"ל 468/03, תקווה חזן נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 11.8.05)
12. במקרה שבפנינו הוכח כי חברת ישראכרט השתתפה בחלק הארי של עלות הטיול. העדה גב' שלגי אישרה זאת בעדותה. מעדותה עולה כי במימון שכרה של התובעת משתתפת הן חברת ישראכרט והן בנק הפועלים.
לצורך הענין הנדון כאן, ולצורך זה בלבד, ניתן לראות את ישראכרט כמעבידה משותפת ביחד עם בנק הפועלים, זאת בהיותה נושאת בחלק משמעותי משכר העובדים.
משמומן הטיול על ידי ישראכרט יש לראות בכך כמימון על ידי המעביד.
13. כאמור, לא הוכחה טענת התובעת כי היתה חובה להשתתף בטיול, ואולם העדה גב' שלגי הבהירה שלמעביד – ישראכרט, היה אינטרס בקיומו של הטיול וכי אחת לשנה מממנת ישראכרט טיול או אירוע גיבוש לכל אחת ממחלקות החברה.
14. הובהר כי הטיול הוכר לעובדים כיום חופש וכן כי מי שלא יצא לטיול נשאר לעבוד. מכאן הוכחה נוספת לכך שהטיול היה חלק מהעבודה בחברה, וכי אין מדובר בפעילות של העובדים בשעות הפנאי.
15. לאור כל האמור לעיל ולאור המבחנים שנקבעו בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה, דין התביעה להתקבל. יש להכיר בטיול שבמסגרתו נפגעה התובעת, כפעולה נלווית לעבודה.
5129371 5467831314. התביעה מתקבלת.
בשים לב להליכים בתיק, הנתבע ישלם לתובעת הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪ בצירוף מע"מ
5129371
54678313
יהלום הדס 54678313-4706/05
ניתן היום ח' באדר, תשס"ז (26 בפברואר 2007) בהעדר הצדדים
יהלום הדס, שופטת
אתי קובה-קלדנית.
נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה